זבל של אחד הוא אוצר של האחר – אמנות המחזור

אנחנו במרכז המבקרים נרגשים להזמינכם לסיור חוויתי ומהנה במרכז האקולוגי שלנו, מגוון עשיר של פעילויות וחוויות לכל הגילאים!

רוצה להתייעץ או מעדיף להזמין פעילות לקבוצה שלך?היום זה פשוט מתמיד. פשוט ממלאים את הטופס!

כמה פעמים שמעתם שהזבל של מישהו אחד יכול להיות האוצר של האחר? לרוב עולים רעיונות כמו פינוי דירות ישנות, מכירות פומביות או שוק הפשפשים, אבל ישנם אנשים שעושים זבל לאומנות, הלכה למעשה.

החלטנו להציג את הצד האמנותי של הזבל, אפשר לומר הצד היפה של מה שאנשים רבים מחשיבים כמכוער.

הכירו את האומנים שזבל הוא חומר הגלם שלהם ואיך הם הופכים אותו ליצירות מופת עוצרות נשימה.

אמנות אקולוגית

זהו ז'אנר המשלב בין אומנות – פיסול, צילום, שירה או קולנוע – לסביבה.

מקובל לחשוב כי המושג מתייחס רק לפיסול המשתמש רק בחומרים טבעיים שנמצאים בסביבה, אך המונח הוא יותר רחב מזה.

אומנות אקולוגית באה להעביר מסר של שמירה על הסביבה – הטבעית והאנושית – בכל אופן שהוא.

מטרתה היא לחנך, להסביר ולקדם מודעות סביבתית בצורה אסתטית ויצירתית.

האומן לרוב ישתמש בחומרי גלם טבעיים כאשר מדובר באומנות פלסטית.

סוגה בתוך מונח זה מתייחסת לאומנות סביבתית, כלמור עיצוב פני הנוף בצורה אמנותית המתחשבת בסביבה.

סוג נוסף של אמנות אקולוגית הנפוץ כיום הוא אמנות מחזור, המשתמשת בחומרים שמיועדים לפח בשביל ליצור אמנות פלסטית.

איך זה התחיל?

קצת היסטוריה על האומנות האקולוגית – היא התחילה בשנות השישים של המאה הקודמת, כאשר המודעות לנזקים סביבתיים הנוצרים בגלל העולם המודרני גברה.

אמן בולט במיוחד היה יוזף בויס הגרמני.

חלוץ בתחום, בויס בחן סוגיות סביבתיות חברתיות ופוליטיות, בזמן אמת, ע"י אמנות.

הוא טבע את האמרה: "כל אחד יכול להיות אמן", בכוונה לעודד את החברה ליצור יותר פיסול חברתי הרוצה להשפיע על הסביבה ולהעלות מודעות לסוגיות אקולוגיות. פעיל כנגד כריתת עצים בשביל יצירת בתים, בויס נטע עצים וקרא לזה "פיסול חברתי".

הוא שימש דוגמה והשראה לאמנים צעירים רבים. מלבד עשייתו האמנותית, בויס היה שותף להקמת ארגונים חברתיים ופוליטיים, כמו המפלגה הירוקה בגרמניה.

במקביל למתרחש באירופה, אמן אמריקאי, בשם ג'ורג' מקיואנס, ייסד את "קבוצת פלוקסוס" אשר חיברה בין אמנים המעוניינים להשתמש בחומרים חדשים בשביל להעביר מסרים חברתיים וסביבתיים.

חברי הקבוצה עודדו גישת "עשה זאת בעצמך" ודגלו בפשטות. הם היו הראשונים לפרסם יצירות שנעשו מזבל ממש – אריזות חטיפים ובדלי סיגריות.

"האביב הדומם", ספרה של הביולוגית הימית רייצ'ל קרסון, אשר פורסם בשנת 1962, תיעד את השפעות חומרי הדברה על כדור הארץ.

בעקבות הספר, האמנים הלן מאיר וניוטון הריסון פרויקט שנקרא "הגן הנודד", בו המבקרים יכלו לחוות גידול צמחים בחלל סגור המיועד להציג אמנות.

מיצג פורץ דרך זה חשף תושבים עירוניים לחקלאות באופן שהם לא מכירים, בניסיון לחבר בין האדם לטבע בצורה ישירה.

השפעתם של אמנים אלו, ורבים אחרים במשך השנים, היא שיצרה ערוץ תקשורתי נוסף בו יכולים האקטיביסטים הסביבתיים לפנות לקהלים חדשים – האמנות.

כיום אמנות אקולוגית היא לא מונח פרינג' כלל, אפשר למצוא יצירות אמנות סביבתית כמעט בכל עיר, פארקים לאומיים גדולים בארה"ב ואירופה מציגים אמנות שנעשתה כמחווה לטבע מעורר ההשראה.

השפעות האמנות האקולוגית בימינו

בשנת 2006, בוונקובר, קנדה, הוקם צוות חשיבה משולב של אמנים, חוקרי סביבה ונציגים ממשלתיים על-מנת למצוא דרכים לשלב אמנות וקיימות. מחקרם המשותף נועד לבחון את האספקטים השונים בהם אמנות ואיכות סביבה נוגעים אחת בשנייה. בסוף התהליך פורסם מאמר שהציג את הדרכים השונות בהם נוגעת האמנות האקולוגית:

  • אמנות מתקנת – אמנות הנועדה לשחזר מים או אדמות ולתקן מצב שבו הם נפגעו.
  • אמנות מבוססת קהילה – אמנות המשלבת בין הסביבה האנושית המקומית לסביבה הטבעית.
  • אמנות עבודת קרקע – אמנות המשתמשת באדמה וקרקע ליצירת נוף.
  • אמנות אקולוגית – או אמנות ירוקה, הבאה להביא שינוי בתפיסה הציבורית של איכות סביבה.
  • אמנות מבוססת מדע – המשלבת בין מדע לאמנות ליצירת שיפור אקולוגי.
  • פיתוח בר קיימא – אמנות היוצרת דבר מה אשר ישאר לדורות הבאים בצורה המתחשבת ושומרת על הסביבה.

ניתן להגדיר את האמנות האקולוגית, באופן כללי, כאמנות המתרחשת ונחווית בחוץ. בניגוד לצורות רבות של אמנות, אשר ניתן לראות בעיקר במקומות סגורים או במרכזי תרבות עירוניים, האמנות האקולוגית שואפת לפרוץ מתוך ארבעת כותלי המוזיאון ולצאת לאוויר הפתוח, שם מקומה האמיתי.

האמנות האקולוגית בישראל

תחילת הדרך

מראשוני האמנים הסביבתיים בישראל הוא יצחק דנציגר. יליד גרמניה, פסל ואדריכל נוף, דנציגר היה בעל מודעות סביבתית גבוהה ואהבה גדולה לטבע.

הוא יצר פסלים אשר הוצגו במוזיאון ישראל וכן אנדרטאות מפורסמות כמו האנדרטה לזכר שלמה יוסף בראש-פינה. בשנת 1970 ניפגש דנציגר עם יוזף בויס כיועץ ל"בצלאל". הגישה הותירה רושם עמוק בדנציגר אשר הושפע רבות מתפיסתו ההוליסטית של בויס ורצונותיו לשנות את החברה ע"י אמנות.

רעיונות חדשים של רצון לפייס בין האדם לסביבה נותדו במוחו של דנציגר והיוו השראה ליצירת פרויקטים אשר משלבים שיקום אתרים, אקולוגיה ואמנות.

בשנת 1971 הציג דנציגר את העבודה "נוף תלוי" שהורכבה מבד תלוי ועליו תערובת של צבעים, אמולסיה פלסטית,צלולוזה ודשן כימי עליהם גידל עשב, לצד שקופיות המתארות את נזקי התעשייה המודרנית לסביבה.

תיקון הנוף הראשון עליו עבד דנציגר היה שיקום מחצבות "נשר" נטושות בכרמל.

הפרויקט, אשר לא נשלם מעולם, נעשה בשיתוף פעולה עם אקולוגים ומדענים במטרה לשקם את המחצבות הנטושות בשיפוליו המערביים של הכרמל.

בט"ו בשבט 1977, יצא לפועל פרויקט הקמת אנדרטה לחללי יחידת "אגוז", הסיירת הצפונית. האנדרטה, הממוקמת על רכס החרמון, סמוך למבצר נמרוד, כללה נטיעה של 350 עצי אלון על כיפת הר סלעית.

באנדרטה כל חלל קיבל סלע, עליו חקוק שמו ופרטים נוספים, וכל הסלעים יחד ממוקמים באופן פזור על הכיפה בינות לשביל העובר מתחת לעצי האלון.

כל האנדרטה נמצאת לרקע מבצר נמרוד המרשים מצד אחד והר החרמון הגבוהה מצד שני. "הרגשנו שכל סטרוקטורה ורטיקלית מעוצבת כפסל, ואפילו פסל מרשים ביותר, לא תוכל לעמוד בתחרות עם הרכס," אמר דנציגר.

האמנות האקולוגית תופסת תאוצה בישראל

בשנת 1999 נוסד הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית, אשר חיבר בין מדענים ואמנים במטרה ליצור פרויקטים לשימור הסביבה והעלאת מודעות.

במשך השנים הפורום פעל לא רק להגברת המודעות בקרב הציבור לבעיות סביבתיות ויתר פרויקטים לשיקום סביבה, הוא פעל הרבה להעלאת המודעות לאמנות אקולוגית.

שאיפת הפורום הייתה להטמיע עמוק יותר את האמנות האקולוגית לא רק כצורה למחאה אלא כדרך חינוכית וערוץ מוכר ליצירה.

הפורום הקים את המרכז הישראלי לצילום אקולוגי ב-1994 והקורס הישראלי הראשון לאמנות אקולוגית בשנת 2000.

מלבד אלו, הפורום פעל רבות בנושאי סביבה כמו הפגנת האמנים כנגד בניית כביש שש ב-1995 והכנס הבינלאומי הראשון לאומנות אקולוגית בישראל בשנת 1999.

אמנים ישראליים בולטים

מאז שדנציגר פרץ את הדרך בשביל אמנים אחרים, האמנות האקולוגית בישראל גדלה והתפתחה. הנה כמה אמנים ישראליים בולטים בתחום האמנות האקולוגית:

שי זכאי

מייסדת ומנכ"לית הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית, זכאי פעלה רבות בתחומים סביבתיים באמצעות אמנותה.

מהפרויקטים הבולטים שלה אפשר למצוא את "נחל בטון", שנוצר במטרה לשקם את נחל עציונה, אשר אפיקו נחסם ע"י בטון שנשפך ממפעל סמוך לבית-שמש.

הפרויקט כלל תהליך מיפוי ושיקום הנחל, יצירת מיצב בנחל שמפנה את תשומת לב המבקרים למפגע וקיום אירוע העוסק בסוגיות סביבתיות בסביבת הנחל. מיצגה של זכאי נעשה מבטו, אותו החומר שפגע בנחל מלכתחילה, ונשתמש להעלאת מודעות.

שילה אורינגר

שילה היא "אמנית מיחזור", כלומר משתמשת בחומרים עזובים, זרוקים ונטושים בשביל ליצור מהם אמנות.

היא מסתובבת במחסנים נטושים ומזבלות, אוספת קרשים ישנים ולוחות מתכת חלודים עליהם היא יוצרת. בשילוב תמונות ישנות ממגזינים משנות ה-30 וה-50, אותם היא מגדילה וממקמת מחדש על משטחי העץ או המתכת הישנים, היא יוצרת אמנות שהיא "טרנספורמציה לחומר דרך הרוח," לפי הגדרתה.

אורינגר גם מובילה סדנאות הכוללות סיור במזבלות, איסוף חומרים והמשך ליצירה בסטודיו.

מירי ישראלי

לצד עבודה בהנדסה ובהדרכת מחשבים, מירי ישראלי יצרה אמנות בהבאה להעלות מודעות למפגעים סביבתיים בעולם המודרני.

מייסדת אתר "גרין ארט", הבא להוביל ולהטמיע את האמנות הירוקה, עבודותיה הוצגו התערוכות רבות בישראל.

לדוגמא, בשנת 2017 הוצגה יצירתה "תמנון הטבעות הכחולות", אשר מציגה תמנון לכוד ברשת הדייגים ונחנק משקיות ניילון, עשויה מחומרים אשר נועדו להיזרק לפח.

יוסי וייס

יוסי לוקח פחיות, בקבוקים, פקקים ושאר חומרים אחרים שאנשים זורקים לפח ויצר מהם פסלים מלאי חיים.

בין צירותיו אפשר למצוא כבאית, רוכב אופניים, מסוק קרב ומשאית, כולם עשויים מחומרים ממוחזרים בלבד.

"הזבל של האנשים זה הזהב שלי," אומר וייס, "אני מקווה שכשאנשים יראו את היצירות הם יבינו שבכל חומר יש חיים וחבל ללכלך עימם את הטבע."

אמנים בחו"ל

כמובן שמלבד האמנים בארץ ישנם אמנים סביבתיים מפורסמים ביותר בחו"ל. הנה כמה מהבולטים ביניהם:

דיוויד אדגר

האמן האמריקאי לוקח מכלי פלסטיק והופך אותם ליצורים ימיים בפרויקט שנקרא "Plastiquarium" (פלסטיק+אקווריום).

יצירותיו "נולדו" משילוב בין מוצרי הפלסטיק הצפים בימים. יצירותיו מיועדות לקהל הרחב והן קלות להכנה ועשויות מחומרים זולים במטרה להיות נגישים וזמינים לכל.

שוחחנו עם דיוויד אדגר

"אני אוהב להעביר סדנאות בהן אני מלמד לעבוד עם פלסטיק "פוסט-צרכני".
מורים בבתי ספר מאוד מעריכים סוג כזה של סדנאות, מכיוון שהחומרים איתם עובדים
הם חומרים שאפשר למצוא בחינם."

מיצירותיו של דיוויד אדגר

plastic-lamp plastic-fish

התמונות בחסות האתר של דיוויד אדגר

אדווארד בורטינסקי

צלם ופעיל סביבתי, אדווארד מטייל ברחבי העולם וקולט בעזרת העדשה נופים – טבעיים ואנושיים – אשר עברו שינוי בגלל התעשייה המודרנית.

בעבודותיו אפשר למצוא צילומי מספנות מסין, מלחות בצפון הודו, ומסילות הרכבת הטראנס קנדית שנחצבו בצלע הר.

"מפעלי מחזור, מכרות, מחצבות ומזקקות נפט הם מקומות שנמצאים מחוץ לחוויה הרגילה שלנו, ובכל זאת אנו לוקחים חלק בהם יום-יום," אומר בורטינסקי.

נציגה של אדוואר בורטינסיק מסרה לנו
"השם שמתאים יותר ל'ז'אנר' של אדווארד הוא נופים תעשייתיים. המונח 'אמנות אקולוגיה' רחוק מסגנון היצירה שלו. אף על פי שהאקולוגיה היא מרכיב בעבודתו, הכוונה היא להפנות את המיקוד לפלישות התעשייתיות הגדולות ביותר על הפלנטה, ולהשפעותיהן השיוריות."

יצירותיו של אדווארד בורטינסקי

התמונות בלגרייה נלקחו מהאתר של אדווארד בורטינסקי

H2O_SP_DLF_21_10 H2O_PIV_11_11 H2O_ICE_THJ_01_12 H2O_ICE_THJ_01_12 (1) H2O_CHNA_DAM_XIA_01_11 H2O_CHNA_AQ_01_12 IBQ_03_06

סטיב מקפירסון

smcpherson press (1)

אמן-כל עם אג'נדה סביבתית, יצירותיו כוללות הרכבות, קולאג'ים, צילומים, ציורים, פיסול וידאו וסאונד.

עבודתו האחרונה היא צילומי ספרים שנשלו מתוככי האוקיינוס, ספרים אשר עברו שינויים ניכרים בשנים שהם בילו מתחת למים.

עבודות קודמות מציגות פסלים אבסטרקטיים שהורכבו מחלקי פלסטיק שנסחפו לחופי אנגליה.

מקפירסון, אדם אוהב טבע ובמיוחד את הים, רוצה להביא למודעות הציבור את השפעות האנושות על זיהום האוקיינוס.

smcpherson press (13) smcpherson press

שוחחנו עם סטיב

"זיהום האוקיינוסים בפלסטיק מהווה בעיה שגוברת, ובעבודתי אני בא להדגיש את הבעיה.
היו לי "חששות אקולוגיות" מאז שהייתי ילד, והחיים בקרבת החוף אפשרו לי להרגיש את ההשפעה והשינויים המיידיים בתנאים הסביבתיים.

גדלתי בקרבת חוף הים. החוף היה מקום ההרפתקאות שלי, מקום משחק, מקום מקלט, הייתי מבלה שעות רבות בחקר המערות והשוניות בקו החוף ליד ביתי.

במהלך השנים ראיתי את השינוי באופי החומרים והפסולת שהביאה איתה הגאות,
והחלטתי שאם אאסוף את הפסולת, שמגיע בכמויות הולכות וגוברות, אמצא לה שימוש בעבודת האמנות שלי.

המצב יצר דילמה מצפונית; אני אוהב את החופים ואת האוקיינוסים נקיים מפסולת פלסטיק, אבל איסוף הפסולת לחלק משמעותי מחיי, ואני נהנה מתהליך החיפוש אחר אוצרות הפלסטיק!

אני רואה את החפצים שאני מוצא כחפצים של ארכיאולוגיה עכשווית או עתידית, אשר שואלת שאלות על
טבעה של הפסולת שאני מוצא; למה היא כאן? מאיפה היא הגיעה? מי היו הבעלים שלה? מי השתמש בה?
איך הפסולת הזו עשתה את דרכה אל האוקינוס? וכו'

לכל אובייקט יש היסטוריה לא נודעת, ובעוד אני אוסף את
העדויות לקיומם מחופי, את סיפוריהם הקודמים אפשר לשחזר רק בדמיון."

מיצירותיו של סטיב מקפירסון

smcpherson press (9) smcpherson press (10) smcpherson Press (11) smcpherson press (12) smcpherson press (2) smcpherson press (3) smcpherson press (4) smcpherson press (5) smcpherson press (6) smcpherson press (7) smcpherson press (8)

התמונות מהאתר של סטיב מקפירסון

מארטן ואנדן איינד

האומן הבלגי הצעיר פעיל במישורים רבים, חברתיים, סביבתיים ופוליטיים, ובסוגי אמנות שונים – צילום, אדריכלות נוף, תצוגות פריטים שנאספו מהשטח ועוד רבים.

עבודה מ-2016 הנקראת "המלחמה בטרור" מציגה דיה ועליה מסודרים אטמי אוזניים שונים, אבל רק אחד מכל סוג.

"אטמי אוזניים משמשים לכל מיני פעילויות, כמו שינה, שימוש במכונות, האזנה למוזיקה שחייה או ירי ברובים לאימון. מוזיקה רועשת או מניעת שינה הן שיטות עינוי נפוצות. העבודה מציגה רק אחד מכל זוג אטמים ומייצגת את האופן בו אנו שואבים מידע מהמדיה בנוגע למלחמה בטרור – שומעים רק צד אחד."

התרשמו מהפעילות של מארטן ואנדן איינד באתר הרישמי שלו

בריאן זניסניק

מאז 2007, זניסניזק, יליד ניו-ג'רזי, מסתובב ב"מדולאנדס", אזור של ביצות מזוהמות בצפון מדינתו.

המקום, אשר חלקים ממנו אסורים לכניסה, כולל מסילות רכבת נטושות, ביצות מזוהמות בכימיקלים, התיישבויות מחוסרי-בית מתחת לגשר עזוב ומחצבות ישנות.

השטח מציג את ההזנחה של האדם למקום שבעבר הכיל טבע, איך האנושות משתמשת בטבע לצורכיה ולאחר מכן, כשהוא ריק ממשאבים, זורקת אותו.

זניסניק אוסף פיסות אשפה שהוא מוצא בביצות, מצלם ומתעד בכתיבה את המראות שהוא מגלה שם בשיטוטיו הבודדים. אמירתו חזקה בהשפעתה החברתית בשווה להשפעתה הסביבתית.

מיצירותיו של בריאן זניסניק

עבודותו של בריאן זניסניק עבודותו של בריאן זניסניק עבודותו של בריאן זניסניק עבודותו של בריאן זניסניק עבודותו של בריאן זניסניק עבודותו של בריאן זניסניק עבודותו של בריאן זניסניק עבודותו של בריאן זניסניק עבודותו של בריאן זניסניק עבודותו של בריאן זניסניק עבודותו של בריאן זניסניק

התמונות נלקחו מהאתר של בריאן זניסניק

סטיוארט הייגארט

עבודותיו מורכבות מחפצים משומשים ואשפה שאנו מייצרים באופן יומיומי.

הייגארט מסדר מחדש את אותם חפצים באופן שונה משימושם המקורי והופך זבל לאמנות.

שוחחנו עם סטיוארט

"אני לא מגדיר את עצמי כאמן אקולוגי. אני פשוט אוסף אובייקטים, קולקציות ומגדיר מחדש אובייקטים וחומרים קיימים. הפן האקולוגי הוא תופעת לוואי בריאה של התחביב שלי."

מיצירותיו של סטיוארט

bbq cosmicburst-landscape disposable drop-landscape framed-24landscape gift3-landscape hov-38_copy magoo-fitzroy3_copy millennium-copy  spectacle-landscape storm-3

התמונות בחסות האתר של סטיוארט הייגארט

עוד מעשה קטן למען הסביבה

כמויות אדירות של פסולת הולכות לפח מדי יום ברחבי העולם.

אמנים מעלים את המודעות לנושא ע"י יצירותיהם אך רבות נעשה מלבד זאת בחינוך העולם לתרבות מחזור נכונה ובריאה יותר.

במרכז המבקרים של השירות האקולוגי תוכלו לעבור סיור אינטראקטיבי המסביר על הנעשה במפעל למחזור.

עם סרט, מצגת, תצפית על המפעל ופעילויות חוויתיות, תוכלו לחוות ממקור ראשון את תהליך המחזור.

סיור מעורר השראה ומלמד ביותר אשר פונה לכל הגילאים, לכל האוכלוסיות בכל מקום שהוא.

במרכז מוצגות יצירות אמנות שנעשו מחומרים ממוחזרים ומראות לעולם כיצד זבל של איש אחד הוא האוצר של האחר.

# טרי חברתי

מרכז מבקרים שרותי אקולוגיה בקרית גת

6 months 4 weeks ago

החג הכי צבעוני בשנה עוד רגע כאן ותמיד משמח אותנו לראות את התחפושות המקוריות והייחודיות, כאלה עם טוויסט, שאין בכל חנות.
יש אין סוף רעיונות ובקלות אפשר להכין תחפושת יצירתית ונוחה מאביזרים ודברים שיש בכל בית- הנה למשל כאן השראה למופת ( Orna Mangold ) אי אז בשנות התשעים עם ג'ירפה מאולתרת וחיננית.

מרכז מבקרים שרותי אקולוגיה בקרית גת

7 months 1 day ago

אנחנו בדרך למיליון הראשון!
רגע לפני שבת רצינו לומר תודה ענקית לכל מי שנרתמו לאסוף בתי נרות מאלומיניום (התחתיות שנשארות בסוף).
כבר נאספו מעל חצי מיליון תחתיות בזכות ההפצה ושיתוף הפעולה עם הציבור בפייסבוק.
נמשיך לאסוף עד שנגיע ליעד של 6 מיליון תחתיות לטובת היצירה של בלינדה להנצחת נספי השואה.
נכון להיום אלו הנקודות שמרכזות את האיסוף ברחבי הארץ:
גדרה\ תל אביב \ קריית גת\ פתח תקווה\ כרמיאל\ בני ברק\ אשדוד\ כפר סבא (שתי נקודות) ובאר שבע.

כל מי שרוצה להצטרף למען המטרה החשובה אפשר לשלוח לנו הודעה בפרטי או להגיב כאן בפוסט.
ואם פספסת במקרה על מה מדובר כל הפרטים נמצאים בפוסט שבקישור>
www.facebook.com/visiteco/posts/3893245614071639


🕯

מרכז מבקרים שרותי אקולוגיה בקרית גת

7 months 3 days ago

מפורים לפורים
"הקפסולה שהתחפשה" הם המבקרים היחידים כבר שנה שלמה של קורונה, שערי מרכז המבקרים סגורים...
קבלו את משה ביטון, את גברת קורונה החד פעמית וגם את גברת ניילונית.
חביאל הליצן גם כאן עם הקוסמת לאה וריקרדו גם.
נכון שארצל, אדון אקסל וג'פטו נראים מרוגשים?
נקווה שבמהרה נוכל לפנות את מקומם לטובת אורחים ממשיים...

מרכז מבקרים שרותי אקולוגיה בקרית גת

7 months 1 week ago

במהלך כל התקופה הזו הלב שלי היה עם כל אותם מבוגרים שמסתגרים בבתיהם או בבתי האבות.
זו הסיבה שעוד לפני שהשקתי את האקו-זום לקהל הרחב התנדבתי להפיג את בדידותם של עשרות קשישים בודדים דרך הזום במוקדים שונים בארץ.

אני חייבת לומר שזו הייתה אחת ההדרכות הכי מרגשות שהיו לי בחיים!
גם לחזור לשליחות שלי אחרי כל כך הרבה זמן, אבל בעיקר כי לשעה אחת זכיתי להעשיר את עולמם, לסקרן אותם בנושא חדש, לחוש ולשמוע את ההתלהבות מאחורי המסכים.

האתגר שעומד בפניי באקו-זום בתקופה זו הוא לגעת בלבבות דרך המסכים ולהצליח לחולל שינוי.
להיפגש עם מבקרים בתקופה הזו זה בכלל לא מובן מאליו, זו זכות גדולה עבורי להעביר מסרים כל כך חשובים מעומק ליבי.

מתרגשת כבר לפגוש את הקבוצות הבאות בסיורים הקרובים 🌍

Orna Mangold

מרכז מבקרים שרותי אקולוגיה בקרית גת

7 months 3 weeks ago

הנטעת?
עצים הם חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית המאפשרת לנו לקיים חיים.
לכל עץ וותיק יש מערכת שורשים מפותחת שמקבעת פחמן דו חמצני; עצים מבוגרים מאחסנים יותר פחמן דו חמצני מעצים צעירים ולכן נטיעת עצים זעירים לא מפצה על הבעיה של כריתת עצים.
ב- 100 השנים האחרונות איבדנו את מרבית היערות הוותיקים, זה משפיע על המגוון הביולוגי ומגביר את ההתחממות מאחר ו CO2 הוא גז חממה.

אז לנטוע עץ זה מצויין ולשמור על עץ עתיק זה אפילו חשוב יותר!
ט"ו בשבט שמח🌳🌲🌴

מרכז מבקרים שרותי אקולוגיה בקרית גת

7 months 3 weeks ago

עד שיחזרו הביקורים במרכז (כי אין טוב כמראה עיניים) אקו-זום זה אחלה פתרון שמאפשר לנו להפגש בנתיים....

מה עושה אקווריום בפריים של ההדרכה?
הזמינו סיור דיגיטלי ותגלו🌍

מרכז מבקרים שרותי אקולוגיה בקרית גת

7 months 4 weeks ago

בלינדה היא אמנית יוצרת בשימוש חוזר. בימים אלה היא מייצרת פסל אומנותי משאריות האלומיניום של נרות השבת לזכר קורבנות השואה.
כדי לקיים את הפרויקט היא צריכה להגיע ל 6 מיליון תחתיות אלומיניום של נרות.
בלינדה הציבה לעצמה יעד לסיים את היצירה עד ה 8.4.21 (יום הזיכרון), אך אולי בזכות שיתוף הפעולה של כולנו היא תצליח להשיג את הכמות הזו ולהשלים את ההנצחה המכובדת עוד קודם.
אם את מדליקה נרות שבת או משתמשת בנרות הפשוטים במקום לזרוק לפח תצברי כמה תחתיות אלומיניום שאת יכולה ובלינדה יותר מתשמח לקבל אותן.
כדי להקל על התהליך פתחנו נקודת איסוף אצלנו במפעל שירותי אקולוגיה בקריית גת, ניתן גם להעביר ישירות אליה.
מי שמעוניינת לתרום מוזמנת להירשם כאן בתגובות ונתאם את ההעברה.
שתפו בבקשה את הפוסט!

מרכז מבקרים שרותי אקולוגיה בקרית גת

8 months 1 hour ago

כשהודיעו על סגר ראשון לא דמיינו שהשערים שלנו ייסגרו לכל כך הרבה זמן.
בסגר השני הבנו שמרכז מבקרים בלי מבקרים הוא כמו חומוס בלי פיתה....
אז בסגר השלישי פיתחנו מתכון מוצלח ומשובח למפגש עם מבקרים ומצאנו דרך לתווך את החוויה.

אז הגיע הזמן להגיש את המנה חמה חמה מתנורי היצירה שלנו: ה"אקו-זום"!
מפגש דינאמי בנושא קיימות והגנה על הבריאות והסביבה שלנו. שעה של פעילות חווייתית הכוללת הצצה לעולם הפסולת התעשייתית.
מתאים לקבוצות, ארגונים, חברות ומוסדות- לתיאום ופרטים נוספים שלחו הודעה פרטית או הגיבו בפוסט!

מרכז מבקרים שרותי אקולוגיה בקרית גת

8 months 1 week ago

אנחנו טובעים בים של פלסטיק ויש מי שיודע להעביר את זה באופן יצירתי ומעורר השראה!
תכירו את בר סטפנסקי: עורך וידיאו ויוצר למען העלאת מודעות סביבתית.
בר מקדיש את מרבית הזמן הפנוי שלו כדי להוביל שינוי ולעורר את הציבור להגן על הסביבה ולשמור על כדור הארץ.
התכנים שהוא יוצר מתפרסמים בעמוד הפייסבוק והאינסטגרם שלו, ברחבי הרשת וגם בקבוצה הייעודית שהוא פתח לשיתוף העשייה היצירתית בתחום הקיימות.
כדאי לצפות בסרטונים המרתקים שהוא מעלה ל- Creative Change

Bar Stefansky

מרכז מבקרים שרותי אקולוגיה בקרית גת

8 months 1 week ago

Environment 2050
הינו הכנס המוביל בתחום מזה 19 שנים.
הכנס מנהל את השיח הסביבתי האקטואלי ומכנס את כלל הגורמים, קובעי המדיניות ובעלי העניין בתחומי הסביבה המשפיעים באופן ישיר על יישום מדיניות סביבתית חדשנית, על כלכלת ישראל ועל איכות החיים בה.

הכנס הוא גורם מרכזי ואסטרטגי המעודד ומוביל תהליכים ומסייע בגיבוש מדיניות ומתמקד בנושאים המרכזיים בחזית איכות הסביבה והשלכות משבר האקלים, בהיבטים של טכנולוגיה, חדשנות, מדיניות ועסקים.

במליאה רואיינו שרים, מנכ"לי משרדים, מנכ"לי תעשיות, מנכ"לי גופים ירוקים, ראשי השלטון המקומי, ראשי התאחדות התעשיינים, מומחיל מחו"ל ועוד.

לצפייה בתכנים:
bmp-sviva2050.com/