אקולוגיה ומחזור: היכן ישראל ולאן היא שואפת?

אנחנו במרכז המבקרים נרגשים להזמינכם לסיור חוויתי ומהנה במרכז האקולוגי שלנו, מגוון עשיר של פעילויות וחוויות לכל הגילאים!

רוצה להתייעץ או מעדיף להזמין פעילות לקבוצה שלך?היום זה פשוט מתמיד. פשוט ממלאים את הטופס!

שוודיה, המדינה שהביא לעולם את להקת "אבבא", את "איקאה" ואת ה"וולבו", היא גם אחת מהמדינות המובילות בעולם בתחום המחזור, עם יותר מחמישים אחוז מכלל הפסולת במדינה ממוחזרת, שיטות איסוף פסולת מתקדמות ביותר וחקיקה ממשלתית שאוכפת את חוקי המחזור.

מועצות מחוזיות מפעילות מערכות איסוף אשפה עתידניות הכוללות מכלים תת-קרקעיים וצינורות ואקום האוספים את הזבל, על-מנת לחסוך במקום על המדרכות ולמנוע ריחות רעים.

עם פחות מאחוז אחד מהפסולת הביתית המגיע למטמנות, שוודיה כל כך מתקדמת בתרבות המחזור שבמדינה מייבאים פסולת משאר אירופה רק בשביל להמשיך להריץ את מפעלי המחזור!

חומרים שלא הופכים חזרה לחומרי גלם נשרפים, האנרגיה המתקבלת עוברת למערכת מרכזית מחוזית ומשמשת לחימום הבתים בחורף הארוך והקר.

מדי כמה זמן ארגון ה-OECD עורך מחקר המדרג את מדינות העולם לפי אחוזי הפסולת הממוחזרת. נכון ל-2016, ישראל עוד נמצאת בתחתית הרשימה, אך אל יאוש!

מדינה צעירה ובעלת מוחות מבריקים כמו שלנו יכולה רק ללמוד מהנעשה במדינות אחרות ולהתפתח למעצמת מחזור.

במאמר הבא נסקור את הנעשה במדינות המובילות כן מה נעשה בארצנו למען שיפור המחזור.

שוודיה ממחזרת

sweden

בחזרה לשוודיה, שם פעולה ממשלתית המיושמת כבר מאז 1991 היא הטלת מיסים כבדים על דלקים מאובנים.

חקיקה ממשלתית, המגבילה שימוש במשאבים מתכלים ומעודדת מחזור, מספקת יותר מקומות עבודה ומוזילה עלויות לחברות וחוסכת באנרגיה רבה.

אחד הגורמים המביאים מדינה למצב כה טוב הוא חינוך נכון ותרבות מחזור בריאה.

באפריל 2017 הוקם מרכז קניות ממוחזר ראשון במדינה. המרכז משמש לא רק כנקודת מחזור, הוא גם מרכז לאיסוף תרומות של מוצרים משומשים מכל מיני סוגים.

המוצרים עוברים לידי בעלי מקצוע המתקנים ומשפצים אותם ולאחר מכן הם נמכרים מחדש בחנויות באותו המרכז.

"הרעיון שלנו הוא שלקוח המגיע למרכז יכול להשאיר, למשל, רהיטים או בגדים ישנים שאין בהם שימוש," אומרת אנה ברגסטורם, מנהלת מרכז המחזור. "אז הוא מסתובב בין החנויות השונות, אולי מוצא איזה מעיל נחמד או מסגרת לתמונה של סבא. מכיוון שהוא יכול לאכול במזנון האורגני שלנו, הוא צובר עוד כוח בשביל לצאת לעוד סיבוב בין החנויות, אולי מוצא פרחים יפים ועוד מנורה שמתאימה לסלון. כשהלקוח עוזב את המקום, הוא יוצא בתחושה שהוא עשה משהו טוב לסביבה."

המרכז החדש יצר לפחות 50 מקומות עבודה חדשים והוא בית ליזמים ועוסקים עצמאיים הרוצים להתפתח.

המדינות המובילות במחזור

globe

  • שוודיה: למרות כל התשבוחות על שוודיה, היא עדיין לא בראש רשימת המדינות המובילות במחזור. לפני כמה שנים האיחוד האירופי שם למטרה להביא לממוצע מחזור של 50% מכלל הפסולת עד 2020, ו-65% עד 2030.
  • אוסטריה: ראשונה ברשימה, ומקדימה את צפי האיחוד בפער ניכר, היא אוסטריה, העומדת על 63% מחזור כלל הפסולת במדינה. החקיקה במדינה מטילה את אחריות המחזור – איסוף, מיון והפצה למפעלי המחזור – באופן שווה על הממשלה וההנהגה המחוזית. המועצות המחוזיות מקבלות תמריץ תקציבי מהממשלה לשפר את תשתיות המחזור בעירם, והן בחלקן מספקות פחים שונים למחזור סוגי האשפה, מפעילות תחבורה לאיסוף הפסולת ושליחתם למפעלי המחזור. שיטה זו, כשהיא פועלת כראוי, מביאה לירידה בתצרוכת האנרגיה המדינית וחוסכת בשטחים שהיו מיועדים למטמנות.
  • גרמניה: באופן לא מפתיע, המדינה הבאה אחרי אוסטריה היא גרמניה, בה אחוז המחזור עומד על 62%.
  • טיוואן: עם 60%.
  • דרום-קוריאה: עם 59%
  • מצרים: אצל שכנתנו מדרום, למרות שאינה נמצאת ברשימת המדינות המובילות במחזור, מתרחשת תופעה מעניינת. בקהיר, שמספר תושביה עומד על 60,000, פועל ארגון הקורא לעצמו "אל-זאבאלין" (כלומר אנשי הזבל). הארגון מפעיל אוכלוסיות מוכות עוני לאסוף פחיות וחומרים אחרים למחזור. כך הארגון לא רק תורם לניקיון העיר ולמחזור אשפה, הוא מספק עבודה ושכר למשפחות עניות שהיו מתקשות למצוא מזון בצורה אחרת.
  • ברזיל: שם איסוף הפחיות נעשה באופן מוסדי, שברו את שיא מחזור האלומיניום ב-2016. המדינה, העומדת בראש הרשימה למחזור אלומיניום מאז 2001, הצליחה למחזר 289,500 טונות אלומיניום מתוך 294,200 הטונות שיצאו לשוק, בשנת 2014. למה נעשים מאמצים כה רבים מצד הממשלה לאסוף פחיות? בגלל עלייה במחירי הדלק, שהובילה לעלייה בעלויות ייצור אלומיניום, המדינה החליטה לנקוט פעולה בנידון. ייצור אלומיניום מחומר ממוחזר חוסך 95% מצריכת האנרגיה הדרושה לייצור מחומר חדש.

בעיות בתהליך

puzzle

מדינות מערביות נוספות עושות הרבה בשביל למחזר, אך לפעמים העשייה הממשלתית לא מספיקה.

בארה"ב, מחקר שנערך במדינת צפון קרוליינה הראה ירידה של 80% בערכה של טונה פסולת ממוחזרת מאז שנת 2011. הסיבה – הציבור לא מחונך להפריד את סוגי הפסולת השונים לפח המתאים.

פועלים במפעלי המחזור צריכים לעבור באופן שוטף על הפס הנע בשביל למיין חומרים שלא היו צריכים להגיע למפעל מלכתחילה.

צינורות השקייה וכבלי חשמל, שנזרקים לפח המחזור יחד עם הבקבוקים, מסתבכים במערכת המיון במפעל ותוקעים אותה לפעמים למשך שעות.

תקלות רבות בתהליך, והעסקת עובדים רבים יותר, גורמות לעלייה במחיר ייצור החומר הממוחזר ולהתייקרותו ליצרן.

יצרנים מאבדים את התמריץ להשתמש בחומר ממוחזר, מפתחים אריזות דקות וזולות יותר, והמחזור הולך לפח.

בעיה נוספת היא תפיסה מוטעית של הציבור.

באנגליה, מדי שנה, נזרקות 2.5 מיליארד כוסות קרטון לשתייה חמה.

הציבור זורק אותן לפחי המחזור מבלי לדעת שאותם חומרים אינם ניתנים למחזור.

בשביל שכוסות אלו יוכלו להכיל את הנוזלים הקרטון מצופה בחומרים פלסטיים דמויי שעווה שמונעים את יכולתו להתמחזר לאחר מכן, בתי הקפה המספקים את אותן הכוסות לא טורחים אפילו ליידע את הלקוחות שהכוסות הן כאלה והם, מצידם, מאמינים שהם עושים את הדבר הנכון.

הבעיה המרכזית היא תרבות מחזור ירודה.

חינוך נכון, בהעדפה מגיל צעיר, מוביל אנשים לחשוב פעמיים לפני שהם זורקים דבר מה לפח.

בנוסף, שיפור התשתיות למחזור, כמו פחים מסומנים באופן ברור לכל סוג אשפה שונה, יעזרו למגזר הפרטי לשפר את נתוני המחזור.

ואצלנו בישראל

israel

שיעור המחזור בישראל עומד על כ- 20%. הגוף הממשלתי העיקרי הפועל למען הגברת המחזור הוא המשרד להגנת הסביבה. המשרד נקט מספר פעולות על-מנת לשפר את המחזור בארץ:

  1. מחזור במשרדי הממשלה – המשרד פעול לאימוץ תרבות מחזור במשרדים ממשלתיים. 16,000 פחי אשפה לנייר, שנרכשו והופצו במשרדים ממשלתיים ברחבי הארץ, הובילו לעלייה של 20% בכמות הנייר שנאסף.
  2. החוק לסילוק צמיגים ומחזורם – בשנת 2007 נכנס לתוקף החוק, המחייב יצרני ויבואני צמיגים לאסוף את הצמיגים בגמר השימוש ולהביאם למחזור באתר מוסדר. החוק בא למנוע את המפגעים הנגרמים מסילוק צמיגים באתרים לא מוסדרים ולחסוך בחומרי גלם.
  3. תיקון לחוק הפיקדון – בעבר רק בקבוקי משקה קטנים, אלו המכילים רק חצי ליטר, היו ברי מחזור בישראל. מאז תיקון החוק גם הבקבוקים הגדולים, של ליטר וחצי, חייבים במחזור. מדי שנה נצרכים כ-600 מיליון בקבוקי משקה גדולים, בנוסף על כ-600 מיליון הבקבוקים הקטנים.
  4. חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות – נכנס לתוקף בינואר 2017, החוק מחייב גביית מחיר בעבור שקיות ניילון חד-פעמיות (כאלו שמוצאים בסופר). הקמעונאי ישלם בעבור כל שקית שמכר ללקוח היטל של 8.54 אגורות, אשר ישולם לקרן לשמירת הניקיון. כך, באופן חוקי ומוסדי מושתת, חנויות ועסקים, וכן הלקוחות, חייבים לשלם מס על שקיות הניילון, כסף שהולך לטובת שמירה על הסביבה. החוק מביא את הצרכן למודעות גבוהה יותר בנוגע לכמות השקיות שבה הוא משתמש.
  5. מוקד הסביבה – המשרד מפעיל את המוקד להגנת הסביבה. זיהיתם מפגע סביבתי? המוקד זמין 24 שעות ביממה ופועל למנוע ולטפל בכל מפגע סביבתי (רעש, בעלי-חיים, מפגעים כימיקליים ועוד).

מלבד פעולות אלו, המשרד עובד על גיבוש תכניות לאומיות שונות לשמירה על הסביבה, לא רק בנושאי מחזור.

למשל, בשנת 2016, גיבש המשרד, יחד עם משרד האוצר, משרד האנרגיה ומשרד הכלכלה, תכנית פעולה לאומית להפחתת פליטת גזי חממה והתייעלות אנרגטית. התכנית תקדם פרויקטים בתחומים כמו טכנולוגיות ישראליות ירוקות, בנייה ירוקה, מעבר לאנרגיות מתחדשות ועידוד מעבר לתחבורה ציבורית והפחתת צריכת חשמל.

מה אנחנו יכולים לעשות?

מתי פעם אחרונה מסרתם בקבוקים למחזור? האם אתם אוספים ניירות בביתכם? אתם קונים מוצרים מחומרים ממוחזרים? אם התשובה שלכם הן "לא, מה פתאום?!" סימן שאתם לא עושים מספיק בשביל מחזור.

בשביל לפשט בשבילכם את התהליך, הנה רשימה של כמה פעולות פשוטות שכל אחד יכול לעשות בשביל לתרום את חלקו למחזור תקין בישראל:

wheelie-binמחזור בבית

לצד פח האשפה בבית הניחו עוד ארבעה פחים, או אפילו רק שקיות מתאימות מתחת לכיור, אחת לנייר, אחת למכלי פלסטיק, אחת לבקבוקי זכוכית ואחת לפחיות אלומיניום.

לפני שאתם זורקים משהו לפח שאלו עצמכם ארבע שאלות:

  1. האם זה עשוי מאלומיניום?
  2. האם ישנה תווית פיקדון על בקבוק הזכוכית?
  3. האם זה מיכל פלסטיק ריק?
  4. האם זה עשוי מנייר שאינו משמש לניקיון?

אם התשובה היא כן, סימן שחומר זה הוא בר מחזור ומקומו לא בפח האשפה, אלא במחזור. שטיפה קלה של האריזה הריקה, אם הכילה מזון או שתייה לפני כן, תשמור על צמצום ריחות רעים מהפח וייעול תהליך המחזור.

freshקומפוסט

למי שיש גינה בבית מומלץ מאוד להתחיל לאסוף גם את הפסולת האורגנית.

בור קטן בחצר, בו שמים את שאריות המזון (הכל מלבד עצמות ובשר), עליהם עלים יבשים או נסורת, תיצור תוך מספר חודשים חומר דשן מעולה לצמחים בגינה.

ביישובים רבים ישנם פחי איסוף מיוחדים לפסולת אורגנית הנאספת ע"י המועצה המקומית. אם הפח בבית מסריח, הניחו גזרי עיתון בתחתית הפח ודאגו לרוקן אותו באופן תדיר.

75% מהפסולת הביתית בישראל היא פסולת אורגנית! תחשבו כמה זבל שיכול היה להגיע למטמנה אתם חוסכים ע"י הפרדה נכונה.

green-1968596_640קנייה חכמה

אריזות ועטיפות מוצרים רבים מיוצרות מחומרים ממוחזרים.

חפשו את אותו המוצר שנארז בצורה מתחשבת וסביבתית. אם זה נראה יקר, תחשבו על זה ככסף שחסכתם בעזרת החזרת בקבוקי זכוכית ופלסטיק לפיקדון.

עיריות ומועצות אזוריות רבות כבר עושות צעדים משמעותיים לקידום המחזור באזורם.

פחים מיוחדים להפרדה בבית וכן מרכזי מחזור שכונתיים עושים את התהליך לפשוט וקל.

השלב האחרון החסר הוא חינוך נכון לתרבות מחזור.

מרכז המבקרים של שירותי אקולוגיה

המרכז פועל להטמעת תרבות מחזור ומימוש אפס פסולת (Zero Waste) בישראל.

מלבד עשייה בתחום המחזור בתעשייה ובמגזר הפרטי, המרכז נועד ללמד את כולנו יותר על איך להפחית בפסולת שאנו מייצרים, תהליכים הנעשים במפעל המחזור דרך פעילויות חוויתיות ומהנות.

קבוצות בכל הגילאים והמגזרים מוזמנות להשתתף בסיור אינטראקטיבי במפעל, הכולל סרט, מצגות, משחקים, תצפית על המפעל ועוד.

החברה מתנהלת ע"פ עקרון ארבעת ה-R: הפחתה (REDUCE), שימוש חוזר (REUSE), מחזור (RECYCLE) והתמרה (RECOVER). בואו ללמוד איך מוצאים פתרונות אקולוגיים בעולם המודרני!

# טרי חברתי

מרכז מבקרים שרותי אקולוגיה בקרית גת

6 months 4 weeks ago

החג הכי צבעוני בשנה עוד רגע כאן ותמיד משמח אותנו לראות את התחפושות המקוריות והייחודיות, כאלה עם טוויסט, שאין בכל חנות.
יש אין סוף רעיונות ובקלות אפשר להכין תחפושת יצירתית ונוחה מאביזרים ודברים שיש בכל בית- הנה למשל כאן השראה למופת ( Orna Mangold ) אי אז בשנות התשעים עם ג'ירפה מאולתרת וחיננית.

מרכז מבקרים שרותי אקולוגיה בקרית גת

7 months 1 day ago

אנחנו בדרך למיליון הראשון!
רגע לפני שבת רצינו לומר תודה ענקית לכל מי שנרתמו לאסוף בתי נרות מאלומיניום (התחתיות שנשארות בסוף).
כבר נאספו מעל חצי מיליון תחתיות בזכות ההפצה ושיתוף הפעולה עם הציבור בפייסבוק.
נמשיך לאסוף עד שנגיע ליעד של 6 מיליון תחתיות לטובת היצירה של בלינדה להנצחת נספי השואה.
נכון להיום אלו הנקודות שמרכזות את האיסוף ברחבי הארץ:
גדרה\ תל אביב \ קריית גת\ פתח תקווה\ כרמיאל\ בני ברק\ אשדוד\ כפר סבא (שתי נקודות) ובאר שבע.

כל מי שרוצה להצטרף למען המטרה החשובה אפשר לשלוח לנו הודעה בפרטי או להגיב כאן בפוסט.
ואם פספסת במקרה על מה מדובר כל הפרטים נמצאים בפוסט שבקישור>
www.facebook.com/visiteco/posts/3893245614071639


🕯

מרכז מבקרים שרותי אקולוגיה בקרית גת

7 months 3 days ago

מפורים לפורים
"הקפסולה שהתחפשה" הם המבקרים היחידים כבר שנה שלמה של קורונה, שערי מרכז המבקרים סגורים...
קבלו את משה ביטון, את גברת קורונה החד פעמית וגם את גברת ניילונית.
חביאל הליצן גם כאן עם הקוסמת לאה וריקרדו גם.
נכון שארצל, אדון אקסל וג'פטו נראים מרוגשים?
נקווה שבמהרה נוכל לפנות את מקומם לטובת אורחים ממשיים...

מרכז מבקרים שרותי אקולוגיה בקרית גת

7 months 1 week ago

במהלך כל התקופה הזו הלב שלי היה עם כל אותם מבוגרים שמסתגרים בבתיהם או בבתי האבות.
זו הסיבה שעוד לפני שהשקתי את האקו-זום לקהל הרחב התנדבתי להפיג את בדידותם של עשרות קשישים בודדים דרך הזום במוקדים שונים בארץ.

אני חייבת לומר שזו הייתה אחת ההדרכות הכי מרגשות שהיו לי בחיים!
גם לחזור לשליחות שלי אחרי כל כך הרבה זמן, אבל בעיקר כי לשעה אחת זכיתי להעשיר את עולמם, לסקרן אותם בנושא חדש, לחוש ולשמוע את ההתלהבות מאחורי המסכים.

האתגר שעומד בפניי באקו-זום בתקופה זו הוא לגעת בלבבות דרך המסכים ולהצליח לחולל שינוי.
להיפגש עם מבקרים בתקופה הזו זה בכלל לא מובן מאליו, זו זכות גדולה עבורי להעביר מסרים כל כך חשובים מעומק ליבי.

מתרגשת כבר לפגוש את הקבוצות הבאות בסיורים הקרובים 🌍

Orna Mangold

מרכז מבקרים שרותי אקולוגיה בקרית גת

7 months 3 weeks ago

הנטעת?
עצים הם חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית המאפשרת לנו לקיים חיים.
לכל עץ וותיק יש מערכת שורשים מפותחת שמקבעת פחמן דו חמצני; עצים מבוגרים מאחסנים יותר פחמן דו חמצני מעצים צעירים ולכן נטיעת עצים זעירים לא מפצה על הבעיה של כריתת עצים.
ב- 100 השנים האחרונות איבדנו את מרבית היערות הוותיקים, זה משפיע על המגוון הביולוגי ומגביר את ההתחממות מאחר ו CO2 הוא גז חממה.

אז לנטוע עץ זה מצויין ולשמור על עץ עתיק זה אפילו חשוב יותר!
ט"ו בשבט שמח🌳🌲🌴

מרכז מבקרים שרותי אקולוגיה בקרית גת

7 months 3 weeks ago

עד שיחזרו הביקורים במרכז (כי אין טוב כמראה עיניים) אקו-זום זה אחלה פתרון שמאפשר לנו להפגש בנתיים....

מה עושה אקווריום בפריים של ההדרכה?
הזמינו סיור דיגיטלי ותגלו🌍

מרכז מבקרים שרותי אקולוגיה בקרית גת

7 months 4 weeks ago

בלינדה היא אמנית יוצרת בשימוש חוזר. בימים אלה היא מייצרת פסל אומנותי משאריות האלומיניום של נרות השבת לזכר קורבנות השואה.
כדי לקיים את הפרויקט היא צריכה להגיע ל 6 מיליון תחתיות אלומיניום של נרות.
בלינדה הציבה לעצמה יעד לסיים את היצירה עד ה 8.4.21 (יום הזיכרון), אך אולי בזכות שיתוף הפעולה של כולנו היא תצליח להשיג את הכמות הזו ולהשלים את ההנצחה המכובדת עוד קודם.
אם את מדליקה נרות שבת או משתמשת בנרות הפשוטים במקום לזרוק לפח תצברי כמה תחתיות אלומיניום שאת יכולה ובלינדה יותר מתשמח לקבל אותן.
כדי להקל על התהליך פתחנו נקודת איסוף אצלנו במפעל שירותי אקולוגיה בקריית גת, ניתן גם להעביר ישירות אליה.
מי שמעוניינת לתרום מוזמנת להירשם כאן בתגובות ונתאם את ההעברה.
שתפו בבקשה את הפוסט!

מרכז מבקרים שרותי אקולוגיה בקרית גת

8 months 23 minutes ago

כשהודיעו על סגר ראשון לא דמיינו שהשערים שלנו ייסגרו לכל כך הרבה זמן.
בסגר השני הבנו שמרכז מבקרים בלי מבקרים הוא כמו חומוס בלי פיתה....
אז בסגר השלישי פיתחנו מתכון מוצלח ומשובח למפגש עם מבקרים ומצאנו דרך לתווך את החוויה.

אז הגיע הזמן להגיש את המנה חמה חמה מתנורי היצירה שלנו: ה"אקו-זום"!
מפגש דינאמי בנושא קיימות והגנה על הבריאות והסביבה שלנו. שעה של פעילות חווייתית הכוללת הצצה לעולם הפסולת התעשייתית.
מתאים לקבוצות, ארגונים, חברות ומוסדות- לתיאום ופרטים נוספים שלחו הודעה פרטית או הגיבו בפוסט!

מרכז מבקרים שרותי אקולוגיה בקרית גת

8 months 1 week ago

אנחנו טובעים בים של פלסטיק ויש מי שיודע להעביר את זה באופן יצירתי ומעורר השראה!
תכירו את בר סטפנסקי: עורך וידיאו ויוצר למען העלאת מודעות סביבתית.
בר מקדיש את מרבית הזמן הפנוי שלו כדי להוביל שינוי ולעורר את הציבור להגן על הסביבה ולשמור על כדור הארץ.
התכנים שהוא יוצר מתפרסמים בעמוד הפייסבוק והאינסטגרם שלו, ברחבי הרשת וגם בקבוצה הייעודית שהוא פתח לשיתוף העשייה היצירתית בתחום הקיימות.
כדאי לצפות בסרטונים המרתקים שהוא מעלה ל- Creative Change

Bar Stefansky

מרכז מבקרים שרותי אקולוגיה בקרית גת

8 months 1 week ago

Environment 2050
הינו הכנס המוביל בתחום מזה 19 שנים.
הכנס מנהל את השיח הסביבתי האקטואלי ומכנס את כלל הגורמים, קובעי המדיניות ובעלי העניין בתחומי הסביבה המשפיעים באופן ישיר על יישום מדיניות סביבתית חדשנית, על כלכלת ישראל ועל איכות החיים בה.

הכנס הוא גורם מרכזי ואסטרטגי המעודד ומוביל תהליכים ומסייע בגיבוש מדיניות ומתמקד בנושאים המרכזיים בחזית איכות הסביבה והשלכות משבר האקלים, בהיבטים של טכנולוגיה, חדשנות, מדיניות ועסקים.

במליאה רואיינו שרים, מנכ"לי משרדים, מנכ"לי תעשיות, מנכ"לי גופים ירוקים, ראשי השלטון המקומי, ראשי התאחדות התעשיינים, מומחיל מחו"ל ועוד.

לצפייה בתכנים:
bmp-sviva2050.com/